פסק-דין בתיק ה"פ 4202/05

ההליך

1.                   לפני שתי תובענות, אשר הוגשו, כל אחת, בדרך של המרצת פתיחה, הנוגעות שתיהן לתשתית עובדתית אחת מוסכמת, שעיקרה סכסוך רב שנים בין שניים, הצדדים להליך דנן, אשר לאחר גלגוליו השונים, לרבות הכרעות בערכאות המשפט השונות, מביא הוא לפתחו של בית משפט זה סוגיה נוספת, הדורשת בירור והכרעה.

בקליפת אגוז, תוקפו של פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (תיק ה"פ 863/01), אשר ניתן בהתאם להודעת הצדדים על הסכם בדבר תיקון פסק בוררות, לכאורה, מכוח הסכם כולל עליו חתמו הצדדים, אשר לימים בוטל בפסק דין חלוט של בית משפט השלום בירושלים (ה"פ 771/03) - הוא העומד במרכזה של החלטה זו. קודם להכרעה בסוגיה זו, אעמוד בתמצית על העובדות העיקריות הצריכות לענין, עובדות אשר אינן שנויות במחלוקת והנלמדות מהמסמכים שצורפו לכתבי הטענות.

רקע עובדתי

2.                   שמעון חייט, המבקש בה"פ 4236/05 והמשיב בה"פ 4202 (להלן - "חייט"), העוסק בתחום הנדל"ן שנים רבות, התקשר בשנת 1991 בהסכם עם שישה מתוך שבעת הבעלים של הבנין ברחוב חיים עוזר 40 בירושלים, הידוע גם כחלקה 24, תת חלקה 1, 2, 3, 4, 5, 6 ו-9 בגוש 30087 בלשכת רישום מקרקעין (להלן - "בנין חיים עוזר"), במסגרתו רכש חייט מלוא זכויותיהם בבנין.

3.                   ביום 21.2.1992 חתמו חייט ואליהו ברזני, המשיב בה"פ 4236/05 והמבקש בה"פ 4202 (להלן - "ברזני"), העוסק אף הוא בתחום הנדל"ן שנים רבות, על הסכם, לפיו תמורת סכום של 150,000 דולר רכש ברזני מחצית זכויות חייט בבנין חיים עוזר. הלכה למעשה, שמעון וחייט הפכו שותפים, בחלקים שווים, בזכויות ב-6/7 החלקים של בנין חיים עוזר.

4.                   לימים, ביום 14.7.1995 חתמו חייט וברזני על הסכם נוסף, לפיו רכש ברזני מחייט 2.5 דונם מתוך 2/6 זכויות האחרון בקרקע בשכונת רמות בירושלים (להלן - "מגרש רמות"), זאת תמורת סכום של 175,000 דולר. בהתאם להסכם, התחייב חייט לרשום זכויות ברזני במגרש רמות תוך 12 חודשים מיום חתימת ההסכם.

במועד בו נערך הסכם מכר מגרש רמות חתמו חייט וברזני על מסמך נוסף, שכותרתו "ביטול התחייבות", במסגרתו אישר ברזני את ביטול הסכם השותפות בבנין חיים עוזר, לכאורה ללא תמורה, תוך שהוסכם כי ממועד זה ואילך חייט חב לבדו בכל חוב הקשור לבנין חיים עוזר.

5.                   משחלפו 12 החודשים, וחייט טרם רשם מגרש רמות בלשכת רישום המקרקעין, בהודיעו לברזני כי המגרש הינו נכס נפקד כמשמעותו בחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, הגיש ברזני תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 527/99), ליתן פסק דין המצהיר כי הסכם מכר מגרש רמות בטל וכי התמורה שנמסרה לחייט בגין העסקה, בין היתר חלקו של ברזני בבנין חיים עוזר, תוחזר לברזני, כך שזה ישוב להיות שותף ובעל מחצית הזכויות ב-6/7 החלקים בבנין חיים עוזר.

6.                   בהתאם להסכמת הצדדים, ביום 19.10.1999 הועבר בירור הסכסוך בתובענה לבוררות לפני השופט בדימוס יעקב בצלאל. בהליך הבוררות עתר ברזני לביטול הסכם מכר מגרש רמות מחמת הפרתו על-ידי חייט, בהעדר רישום המגרש על-שם ברזני בלשכת רישום המקרקעין, כמתחייב על-פי ההסכם. משכך, טען ברזני כי הינו זכאי להשבה בעין של התמורה שנתן לחייט בגין העסקה, בין היתר, למלוא זכויותיו בשותפות עם חייט בבנין חיים עוזר. מנגד, טען חייט כי זכויות ברזני בשותפות בבנין חיים עוזר לא היוו מעולם חלק מהתמורה בגין עסקת מכר מגרש רמות ואין בינן לבין עסקת המכר מאומה.

7.                   ביום 25.1.2000 ניתן פסק הבוררות, במסגרתו קבע הבורר כי הגם שחייט הפר ההסכם, אין המדובר בהפרה יסודית ובהעדר מתן ארכה לחייט לקיום ההסכם, היינו לביצוע הרישום, ברזני אינו זכאי לבטל ההסכם (להלן - "פסק הבוררות"). לפיכך, הורה הבורר כי חייט זכאי לארכה של שישה חודשים לביצוע רישום זכויות ברזני במגרש רמות בלשכת רישום המקרקעין. הבורר הוסיף וקבע כי היה ובפרק הזמן האמור לא תרשם זכות ברזני בלשכת רישום המקרקעין ובנוסף יוותר ברזני על כל זכות במגרש רמות, ברזני יהא זכאי, תמורת תשלום, כמפורט להלן, למחצית הזכויות ב-6/7 החלקים בבנין חיים עוזר. לשון אחר, ביטול הסכם השותפות של הצדדים בבנין חיים עוזר, כאמור במסמך ביטול ההתחייבות דלעיל, היווה חלק מן התמורה ששילם ברזני תמורת המגרש ברמות. לכן, כחלק מתרופת ההשבה, זכאי ברזני לשוב ולהירשם כבעלים משותפים בזכויות חייט ב-6/7 החלקים בבנין חיים עוזר.

כך לשון הוראה אופרטיבית זו בפסק הבוררות, העומדת במרכזו של הליך זה:

"באם בתוך פרק הזמן הנ"ל [שישה חודשים] לא תרשם זכות התובע [ברזני] כנ"ל ובנוסף יוותר התובע על כל זכות בנכס שברמות, כי אז יהיה התובע זכאי תמורת תשלום הסך של 192,250$ בתוספת ריבית דולרית של 10% לשנה מיום 16.1.97 למחצית הזכויות ב-6/7 חלקים שעל שם הנתבע [חייט] בבית שברח' ח. עוזר 40 ירושלים...". (ההדגשה אינה במקור - מ' ר').

         הסכום שנקבע לעיל משקף את יתרת החובה שהיתה בחשבון השותפות של הצדדים בבנין חיים עוזר.

8.                   הארכה שניתנה לחייט, בהתאם לפסק הבוררות, לביצוע רישום זכויות ברזני במגרש רמות בלשכת רישום מקרקעין חלפה לה, חייט לא רשם הזכויות כאמור, ברזני לא נתן הודעה בדבר ויתורו על כלל הזכויות במגרש רמות וממילא לא שילם לחייט סך של 192,250 דולר, כאמור בפסק הבוררות.

9.                   ביום 31.12.2001, בחלוף כמעט שנתיים ימים מיום מתן פסק הבוררות, הגיש ברזני תובענה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בדרך של המרצת פתיחה (ה"פ 863/01), לתיקון פסק הבוררות בענין חיובי הריבית ולאישורו.

עוד עולה, כי הצדדים להליך ניהלו משא ומתן, אשר בסופו, ביום 19.2.2002, נחתם הסכם, שעיקרו הסכמת הצדדים בדבר קיום שותפות בחלקים שווים בבנין חיים עוזר (להלן - "הסכם השותפות"). כן הוסכם, בסעיף 7(א) להסכם השותפות, כי תנאי מתלה לביצוע ההסכם ולקיום השותפות הינו היות זכויות חייט בבנין חיים עוזר נקיות מכל שעבוד, עיקול, משכון וחיוב לצד שלישי. בהקשר זה נקבעה הוראה בהסכם השותפות כי ברזני ישתדל להשיג עבור חייט הלוואה בסך השווה ל-400,000 דולר, לסילוק השעבוד הרובץ על בנין חיים עוזר בגין חוב של חייט לבנק לאומי. בהסכם השותפות חוזרים הצדדים ומצהירים על חובותיהם זה לזה, חוב ברזני לחייט בהתאם לפסק הבוררות וחוב חייט לברזני בהתאם לפסק דין, שניתן בתיק אחר (ת"א (שלום י-ם) 11311/97), בהוסיפם כי חובות אלה יקוזזו זה מזה. הוראה נוספת בהסכם השותפות עניינה תיקון פסק הבוררות בעניין הריבית, כחלק מקיזוז חובות הצדדים האחד למשנהו (סעיף 8(ג) להסכם השותפות).

10.                   בעקבות הסכם השותפות ובהתאם לפסק הבוררות, הודיע ברזני לחייט במכתבו מיום 19.2.2002, כי הוא מוותר על זכותו במגרש רמות ומבקש לממש זכותו למחצית זכויות חייט ב-6/7 החלקים בבנין חיים עוזר.

11.                   ביום 20.2.2002, למחרת החתימה על הסכם השותפות, הגישו הצדדים לבית המשפט הודעה על הסכם בדבר תיקון פסק הבוררות בעניין חיובי ריבית ובקשה לאישורו, במסגרתה הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו לידי הסכמה לפיה יתוקן פסק הבוררות, כך שהסך של 192,250 דולר יתורגם לשקלים למועד הבסיס, בהתאם לשער הדולר היציג במועד זה, וכי סכום זה ישא תוספת הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961. כן התבקש בית המשפט לאשר פסק הבוררות על תיקונו.

בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת מרים מזרחי) נתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים, בקובעו בפסק הדין מיום 20.2.2002 (להלן - "פסק הדין המחוזי") כדלקמן: